התפרצויות הכעס של "גיל שנתיים הנורא"
התפרצויות זעם הן שלב טבעי בהתפתחותם של פעוטות, וכמעט כל ההורים נאלצים ההתמודדות איתן. רגע אחד הכול בסדר, ופתאום הפעוט נשכב על הרצפה, צורח, מנופף ידיים ורגליים, מנסה להכות או לנשוך, מעיף חפצים באויר. מדוע זה קורה? משום שפעוטות אוהבים שהכול מתנהל על פי רצונם, אך הם עדיין לא פיתחו את הכישורים ואת ההבנה הדרושים להם כדי להגיב באופן הולם. זה לא נעים, בלשון המעטה, אבל אל תרגישו אשמים כשזה קורה. היו סבלניים, רגועים ונסו כמה מהעצות שלהן כדי לעזור לפעוט שלכם להגיב בצורה רגועה יותר בפעם הבא שהוא נתקף תסכול וזעם.
כך תתמודדו עם התקפי הזעם של הפעוט
- נסו להישאר רגועים – לא משנה עד כמה ההתפרצות הזעם איומה, נשמו עמוק והזכירו לעצמכם שאתם המבוגר האחראי.
- אם אפשר, קחו את הילד לפינה שקטה, עד שהוא נרגע.
- אל תנסו לדבר עם הפעוט או לצפות שיענה כשהוא באמצע התקף זעם, בדרך כלל זה רק יחמיר את המצב – חכו עד שהוא יירגע.
- אם אתם משתמשים בטכניקת "פסק זמן", כלומר מוציאים את הילד לחדר אחר ומאפשרים לו לחזור רק אחרי שנרגע – זכרו לשוחח על האירוע לאחר מכן, כשהוא רגוע. אמרו לו כי למרות שאתם לא אוהבים את ההתנהגות שלו, אתם עדיין אוהבים אותו.
- הימנעו ממצבים שעלולים לגרום להתקף זעם, ככל הניתן – הסחת דעתו באמצעות צעצוע או מוזיקה יכולה לעזור למסמס את התקף זעם המתקרב.
- הרשו לפעוט שלכם להיות סקרן וחקרן, כל עוד הדבר בטוח – הדבר יאפשר לו לבנות את הביטחון העצמי וההערכה העצמית שלו.
- תנו לילד שלכם קצת שליטה – אם תציעו לפעוט בחירה בין שתי אפשרויות, הוא ילמד כיצד לקבל החלטות וירגיש שיש לו קצת שליטה על העולם שלו.
- הימנעו מלתגמל על התנהגות לא טובה, למשל אל תתנו לו ממתק כדי להשתיק אותו, אך הללו ושבחו אותו, תנו לו עידוד ותגמול על התנהגות טובה.